אומנם הנחת זרי אבל על קבר אינו מנהג יהודי, אך הקישור בין פרחים לציון זיכרון, מוות ועצב הינו אוניברסלי. את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, למשל, מסמל דם המכבים – פרח בר מוגן ומיוחד במינו , שקרקפותיו הקטנטנות בוערות בצבע אדום כדם. בהמשך הפריחה צומחים פרחים זעירים צהובים בראש הקרקפת, הנראים כאבוקת זיכרון. בימי זיכרון דומים בחו”ל תופס הפרג את מקומו של דם המכבים, בזכות צבעו העז.
גם בחיים האזרחיים השתרש המנהג של הנחת פרחים כאות אבל על קברים או על ארונות קבורה. זרים אלו נשזרים במיוחד לאירוע, בהקפדה על כבוד וייצוגיות בשילוב איפוק, כיאה למעמד. לבן ואדום הם הגוונים הטבעיים לפרחים לאירועים שכאלו, אולם ניתן להשתמש בכל צבע, כמו גם להתאים את הגוונים וסוג הפרחים לאהבותיו של הנפטר.
דילוג לתוכן